פסק-דין בתיק ע"א 39968-04-10

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, שניתן בתא"מ        8772-09-09, על ידי כב' השופט רונן אילן, ביום 11.04.10, במסגרתו התקבלה תביעת המשיב, טל יפתח (להלן: "המשיב" או "התובע") להחזר שכ"ט ששילם למערער, עו"ד עוז גדות (להלן: "המערער" או "עורך הדין"), וכן ערעור על החלטת ביניים מיום 16.02.10 שניתנה על ידי כב' השופט עודד מאור, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לדחיית התובענה על הסף (להלן: "ההחלטה").

העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא

1.         ראשיתה של הפרשה בתביעה שהוגשה על ידי המשיב נגד המערער בדרישה להשיב לו את כל כספי שכר הטרחה, בסך 25,330 ש"ח, ששילם למערער בגין טיפול משפטי, שלטענתו היה טיפול כושל ולא ראוי, כאשר המשיב  פיטר את עוה"ד מהמשך הטיפול בענייניו, וכן בדרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך 24,000 ש"ח.

2.         במסגרת כתב ההגנה ובמסגרת קדם המשפט בפני בית משפט קמא טען המערער כי יש לסלק התובענה על הסף בשל העדר סמכות מקומית, שיהוי והעדר עילה. בקדם המשפט דן בית המשפט בטענות אלה, ודחה אותן כפי שיפורט להלן. בהחלטתו, ציין כב' השופט מאור כי מדובר בתובענה בסדר דין מהיר, וחרף זאת, המערער לא צירף לכתב הגנתו תצהיר אימות, כמתחייב מתקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), והסתפק בהגשת תצהיר "צד שלישי", שאין בו כל אימות לגרסה העובדתית שנטענה באופן מפורט בכתב ההגנה, לא הגיש תצהיר עדות ראשית כמתחייב מתקנה 214ט לתקנות, ולא התייצב לקדם המשפט, כאשר עוה"ד שהתייצבה מטעמו הצהירה כי היא מייצגת אותו אך ורק לצורך אותה ישיבת קדם משפט.

כב' השופט מאור דחה בהחלטתו המפורטת את הטענות המקדמיות שהועלו על ידי המערער, חייב את המערער בהוצאות הבקשה בסך 4,000 ש"ח, בתוספת מע"מ, וקבע כדלקמן:

"לא ניתן לקיים, על אף רצונו של ביהמ"ש וליתן פסק דין על סמך החומר שבתיק, מאחר וככל הנראה ישנן מחלוקות עובדתיות.

בנסיבות אלה יש מקום לשמוע את ההוכחות.

אני מזמן את הצדדים לישיבת הוכחות וסיכומים בעל פה ליום 8.4.10 שעה 18:00".

3.         בפתח הישיבה שנקבעה להוכחות ליום 08.04.10, הודיעה ב"כ המערער דאז כי היא מבקשת לדחות את דיון ההוכחות כיוון שהוגשה מטעמם בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רע"א 33156-02-10) על החלטת כב' השופט מאור שדחה כאמור את בקשת המערער לסילוק התובענה על הסף (להלן: "הבר"ע"), בקשה אשר טרם נדונה באותו מועד.

בית משפט  קמא לא נענה לבקשה שלא לקיים את ההוכחות במועדן, וציין כי לא היה מקום לבוא בבוקר הדיון ולבקש את הדחייה, כאשר ניתן היה להגיש את בקשת הדחייה מבעוד מועד, בוודאי כאשר הבר"ע הוגשה עוד ביום 18.02.10, כחודשיים לפני מועד ההוכחות. סיכם בית המשפט וציין: "במצב זה, כאשר העדים התייצבו, הצדדים התייצבו וביהמ"ש פינה מיומנו לשמיעת הראיות, אין כל מקום לדחיית הדיון".

4.         בית המשפט קיים את ההוכחות, כאשר מטעם התביעה העידו התובע וכן הגב' גלית גלעד, בעוד שמטעם המערער לא הוגשו ראיות. אומנם כאמור צורפו לכתב ההגנה העתקים מתכתובות דואר אלקטרוני בין המשיב לבין המערער וכן צורף תצהיר מטעם הגב' יודפת בן שושן, אך לא צורף תצהיר המערער לאימות שלל העובדות שפורטו בכתב ההגנה וכך גם לא הוגש תצהיר עדות ראשית, וגם הגברת בן שושן לא הגיעה לדיון ולא נחקרה על תצהירה.

בעניין זה ציין בית המשפט בסעיף 11 לפסק דינו כדלקמן:

"זכותו של בעל דין לבחור לו את הטקטיקה לניהול הגנתו וזכותו של נתבע לבחור שלא למסור את גרסתו העובדתית, שלא להעיד ושלא להציג כל עדות מטעמו. יחד עם זאת, ברור כי משבחר הנתבע בטקטיקה זו, נותר בית המשפט עם גרסתו העובדתית של התובע לבדו. במצב שכזה יכולתו של הנתבע להפריך את גרסתו העובדתית של התובע מוגבלת ומצומצמת... ".

בית המשפט הוסיף וציין כי המערער עצמו העלה בכתב ההגנה שלל טענות עובדתיות, העומדות בסתירה תהומית לגרסת המשיב, וכי להימנעות המערער מהצגת ראיות יש משמעות והיא פועלת לחובתו. על סמך הראיות שהיו בפניו, קיבל בית המשפט את גרסת המשיב במלואה, קבע כי הוכח כי המערער הפר הפרה יסודית את התחייבויותיו כלפי המשיב וכי המערער פעל בחוסר מקצועיות וברשלנות. בית המשפט חייב את המערער בהשבת מלוא שכה"ט ששולם על ידי המשיב, וכן בסך של 12,500 ש"ח בגין עוגמת נפש (כמחצית מהסכום שנתבע בראש נזק זה).

סיכם בית המשפט את מסקנותיו באומרו כי:

"...אין מנוס מהמסקנה כי הנתבע הפר בהפרה יסודית את התחייבויותיו כלפי התובע. גביית שכר הבסיס במועדים שונים מהמוסכם, סירוב לכתוב מכתבים בניגוד להתחייבות המקורית ומעל לכל אלו - הפרת חובת הסודיות - מהווים על פניהם הפרה יסודית של התחייבויות הנתבע. משכך, בדין ביטל התובע את התקשרותו עם הנתבע.

...

אשר על כן הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 25,330 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה וכן סך של 12,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין. הנתבע יישא בהוצאות התובע, באגרת בית המשפט ובשכר טרחת עו"ד בשיעור 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ".

טענות הצדדים בערעור